בנק מזרחי טפחות בעמ נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה בטענת ההתיישנות

רקע

1.עו"ד אריה בן-ארי ייצג את התובע בהליכים משפטים שונים והחזיק עבורו בנאמנות כספים שהתקבלו במסגרת אותם הליכים בחשבון בנק שניהל אצל הנתבע (להלן – חשבון הנאמנות).

בירור שערך התובע העלה כי עו"ד בן-ארי העלים כספים שגבה עבורו מחייבים שונים בסכום כולל העולה על 2 מליון ₪.

התובע תבע את עו"ד בן-ארי להשבת אותם כספים, ועל פי האמור בתגובת התובע לבקשה זו (סעיף 13), לאחרונה ניתן פסק דין המקבל את התביעה.

2.במסגרת הליכי הוצל"פ שניהל התובע נגד עו"ד בן-ארי (הרקע לפתיחתם מתואר בסעיפים 8-15 לכתב התביעה), ולבקשת התובע, הורה ראש ההוצאה לפועל לנתבע להמציא דפי חשבון של חשבון הנאמנות ממועד פתיחתו וכן דפי חשבון של חשבונו הפרטי של עו"ד בן-ארי שהתנהל אף הוא אצל הנתבע .

יצוין, כי השנים הנדונות הן 2002-2005.

לדברי התובע, כפי שהם נוסחו בסעיף 18 לכתב התביעה:

"ביום 12 באוגוסט 2010 התקבלו אצל התובע דפי החשבון האמורים, ולתדהמתו התברר לו כי בנק הפועלים איפשר לעו"ד בן ארי לנהוג בחשבון הנאמנות כבתוך שלו, ובכלל זה איפשר לו להעביר כספים מחשבון הנאמנות לחשבונו הפרטי, כמו גם מחשבונו הפרטי לחשבון הנאמנות, בהיקפים אדירים של מליוני ש"ח!

בכך הפר בנק הפועלים את חובת הזהירות החלה עליו כלפי התובע, כצד ג' הנהנה בחשבון הנאמנות."

התובע פנה אל הנתבע ודרש ממנו לפצותו עברו הנזקים שנגרמו לו, הנתבע סירב, ואזי הגיש התובע תביעה זו, במסגרתה נדרש הנתבע לפצותו בסך של כ-2,8 מליון ₪, המהווה את הסכום שעו"ד בן-ארי נטל שלא כדין מהחשבון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

טענת ההתיישנות

3.הנתבע מבקש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

לטענתו, עילת התובענה נולדה בשנים בהן בוצעו משיכות והעברות הכספים על ידי עו"ד בן-ארי, קרי: השנים 2002-2005, ומכאן שרובה ככולה התיישנה עד יום הגשת התביעה, 13.11.11.

לטענתו, התובע כנושה מקצועי היה צריך להיות ער למשיכות ולהעברות הכספים בעת התרחשותן, מה גם שעל פי האמור בכתב התביעה (סעיף 6), חשדות בדבר אי סדרים כספיים בפעילותו של עו"ד בן-ארי התעוררו אצלו עוד בחודש אוקטובר 2004.

בנסיבות אלה, על פי הטענה, אין להחיל את החריג של התיישנות שלא מדעת, הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן – חוק ההתיישנות).

מוסיף הנתבע, כי היה על התובע, אם הוא רצה להסתמך על סעיף 8 לחוק ההתיישנות או על סעיף 7 לאותו חוק (תרמית ואונאה), לפרט בכתב התביעה את היסודות העובדתיים המצדיקים את החלת החריגים הללו, אך הוא לא עשה כן.

4.עיקר טענתו של התובע הוא, שמרוץ ההתיישנות של תביעתו נגד הנתבע מתחיל מהיום שבו התקבלו דפי החשבון, שמהם נלמדו המשיכות והעברות הכספים האמורות.

דיון

5.סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע: